•  

בטח לחלקכם התמונה מוכרת וקולות המשחק "פורטנייט" מהדהדים ברחבי הבית .
פורטנייט הוא משחק שכבר כמה חודשים רץ חזק ברחבי הרשת והילדים מבלים שעות רבות מולו.
אנחנו חיים באוטוסטרדה טכנולוגית.כל יום צצות אלפי אפליקציות חדשות, משחקים, גירויים חדשים!
אנחנו ההורים ניקראים" המהגרים הדיגיטליים"
ואילו הילדים שלנו נקראים "הילידים הדיגיטליים".
הפער ביננו לבין הילדים הולך וגדל ונלווית  לכך תחושת פחד וחוסר אונים. "אנחנו מרגישים דינוזאורים" אומרים לי ההורים, לא פעם.
כמה המצב לא פשוט, לנו ההורים! העולם השתנה. זהו לא אותו העולם בו אנחנו גדלנו, כילדים. המסכים זו השכונה החדשה של ילדינו. שם נרקמים קשרי חברות, אהבות. יש שם הרבה עניין וסקרנות. 

ילד שאנו מנתקים אותו מהמסך- מרגיש כי אנו מנתקים אותו מהחברה בה הוא חי. קבוצת החברים שלו.

ולכן..נעשה זאת בצורה מושכלת ובעדינות. המטרה היא יחסים וקירבהעם הילד. ברגע שיהיו ביננו יחסים טובים-הילדים ירגישו בנוח לבוא אלינו ,

במידה והם מוטרדים ממשהו.אנחנו נרוצים להיות ה"מבוגר האחראי" אליו הם יפנו.
מה בכל זאת ניתן לעשות?

  • להיות מעודכנים ולהתעניין. ידע נותן כוח!

  • למצוא רגעים לשיחה עם הילדים, לצפיה ביקורתית משותפת בתכנים. בדקו איך המשחק משפיע על ילדיכם.אתם מכירים אותם הכי טוב! ברגע שילד החל להשתמש במשחק ואתם רואים שינוי בהתנהגות שלו ובמצבו הריגשי- זה הזמן לבדוק מה גורם לכך.

  • ליזום זמן איכות משותף- העיקר להיות בתקשורת וקשר.

גם אתר זה נבנה במערכת צעד ראשון לעסק | כתב הסרת אחריות
שיתוף: